מבט משמאל

כשעוצמים את עין ימין, אז הצד השמאלי של המוח מתאמץ יותר. עובדה.

"תושבי ישראל חולקים כבוד לצבא הסובייטי"

with 5 comments

הכתבה הבאה הופיעה בעמ' 17 בגיליון יולי 1950 של "ישראל – ס.ס.ס.ר", עלון הליגה לידידות עם ס.ס.ס.ר. היא מובאת כאן כלשונה.

    תושבי ישראל חולקים כבוד לצבא הסובייטי

"תיתי לה, לליגה לקשרי ידידות ישראל-ססס"ר, שהשכילה לשוות למפעלה זה אופי לאומי-כללי, יען-כי חרף הרוחות הזרות שהחלו נושבות במדינה, הרי מאוחדים המה המוני-ישראל באהדתם ובידידותם לססס"ר – מעוז החופש לכל העמים והשלום לכל העולם כולו".
(מתוך מאמר ראשי ב"על המשמר", 23.6.1950)

במעמד הציר הסובייטי, פ. יירשוב, ואנשי הצירות הסובייטית וכן הקונסולים של פולין, רומניה וצ'כוסלובקיה, השרים ז. שזר ודוד רמז, חברי הנהלת הסוכנות, חברי הועה"פ של ההסתדרות, חברי כנסת, משוררים וסופרים וביניהם שלונסקי ושמעונוביץ', חברי מרכז מפ"מ ומק"י, מרכז הליגה לקשרי ידידות ישראל-ססס"ר, אנשי הקיבוצים הסמוכים וחברי הוועד הציבורי לנטיעת היער לצבא האדום, נערך ב-22.6.50 טכס גילוי אבן-הזכרון על צוק סלע בכניסה ליער שבראשו מתנוסס כוכב אדום מנחושת.

בחזית הסלע כתוב באותיות-נחושת: "יער זה נטעו תושבי ישראל לכבוד הצבא הסובייטי, תש"י – 1950 " . יד-הזכרון היא בגובה של 6 מטר בערך, והיא נראית מן הכביש הראשי לירושלים.

פתח את הטכס יצחק גרינבוים, שאמר, כי נצחונה של ברית-המועצות הציל את העולם, את אירופה ואת שארית הפליטה היהודית.

במלים נרגשות בשפה הרוסית פנה המנהיג הציוני הותיק לציר הסובייטי: "תודה לברית הרפובליקות הסובייטיות הסוציאליסטיות על הדם, על הגבורה, על ההקרבה של חיילי הצבא האדום במלחמה עם הנאציזם. מהרי ירושלים, אדמת מולדתנו המשוחררת שלוחה תודה לארצכם על עזרתכם בדיבור ובמעשה להשגת עצמאות ישראל".

יצחק שדה
אמר בין השאר: היטלר ומרעיו וכל העולם הישן הופתעו מעוצמתה של ססס"ר. מדוע הופתעו? – כי פחדו לדעת, איזה כוחות אדירים שיחררה וחוללה המהפכה הסוציאלית. הצבא הסובייטי ניצח, כי המהפכה יצרה משק סוציאליסטי, חקלאות ותעשייה עצומה, משטר ללא ניצול וללא שיעבוד, והעיקר – אדם חדש משוחרר. הנואם הרים על נס את מנהיגותו הגאונית של סטאלין בניהול המלחמה, והמשיך: כעת אין לעולם עניין חיוני יותר מאשר שמירת-השלום, ולעם היהודי ולמדינת ישראל מכל-שכן. טוב לדעת, שיש צבא סובייטי אדיר העומד על משמר השלום.

י. זרובבל
בירך בשם הנהלת הסוכנות היהודית והדגיש, כי לא רק תושבי ישראל בלבד, אלא העם היהודי כולו מאוחד בהוקרתו את הצבא הסובייטי. לפנים ידענו רק את ה-"זכור אשר עשה לך עמלק", את העוול והרעה – כיום אנו יכולים להוסיף את ה-"זכור אשר עשתה לך ברית-המועצות, את העזרה הנאמנה, את הטובה והישועה".

נאמו עוד חבר הכנסת פרופ' דינאבורג, ר. בורשטיין בשם הוועה"פ של ההסתדרות וא. קמיני בשם הקהק"ל.

ד. רמז
שר התחבורה אמר בין השאר: "הייתי בין הנודרים את נדר נטיעת היער הזה בימים הקשים ואני שמח להיות נוכח בקיום הנדר בהתחדש ריבונות ישראל במדינתה, כאשר שעריה פתוחים לכל יהודי. המצבה הזאת, הצופה על פני ירושלים, עיר השלום הנצחי, מסמלת יפה את רצוננו ששלום העולם לא יופרע. משאלתנו היא, כי רוסיה תתמוך בנו בשלום כפי שתמכה בנו במלחמה להקמת מדינת ישראל.

הציר פ. ירשוב
את פרשת הנאומים סיים הציר הסובייטי, פ. יירשוב, שהביע בתחילת דבריו את תודתו למארגני החגיגה הזאת, וגם לתושבי ישראל על הברכות החמות והידידותיות שהובעו לעם הסובייטי, לממשלה הסובייטית ולצבא הסובייטי. העם הסובייטי גמר בכבוד את המשימה ההיסטורית ונתן את חלקו במיגור גרמניה ועל-ידי כך שיחרר והציל עמים רבים משיעבוד פאשיסטי וממוות. ועל כן אין להתפלא שעמים רבים רוחשים תודה עמוקה לצבא הסובייטי. לאחר גמר המלחמה עומד הצבא הסובייטי איתון על משמר השלום ומוכן להאבק למען השלום.

בשירת ההימנונים ובנטיעת עצים ע"י נציגי המוסדות השונים נסתיים הטכס רב-הרושם.

היער ניטע על אדמת הקק"ל לפי החלטת הליגה לידידות עם ברה"מ משנת 1945. מרכז הליגה הנוכחי סיים את המפעל, והקים בשיתוף עם גורמים ציבוריים אחרים וועד ציבורי מאוחד, כדי להדגיש את כלליותו של המפעל.

רשימת חברי הוועד הציבורי לנטיעת היער ע"ש הצבא הסובייטי
1. פ. אילונית, 2. ד"ר ש. אייזנשטט, 3. אשר ברש, 4. מ. ברעם, 5. לאה גולדברג, 6. י. גלילי, 7. י. גרינבאום, 8. פרופ. דינבורג, 9. ד"ר דבוז'צקי, 10. מ. הלוי, 11. מ. וילנר, 12. ל. טרונפולר, 13. ש. יבניאלי, 14. י. יצחקי, 15. ר. כצנלסון, 16. א. לוינסון, 17. י. למדן, 18. ר. לוביץ, 19. ברוך מינקובסקי, 20. צ. נדב, 21. ד"ר מ. סנה, 22. א. ציזלינג, 23. י. צוקרמן, 24. י. קלינוב, 25. ד"ר י. קרוק, 26. י. קוסוי, 27. ש. קפלנסקי, 28. ד. רמז – שר התחבורה, 29. ד"ר ב"צ רזניק, 30. פרופ. י. רטנר, 31. י. ריפטין, 32. ח. רובינה, 33. ז. שזר – שר החינוך, 34. י. שדה, 35. מ. שוחט, 36. א. שלונסקי

בעמ' 2 באותו הגיליון, הופיע מאמר המערכת הבא:

מפעל נטיעת היער והצבת סלע-הזכרון לכבוד הצבא הסובייטי בהרי ירושלים, על אדמת הקרן-הקיימת-לישראל, בדין שיירשם כאחד ההישגים החשובים של הליגה לקשרי ידידות ישראל-ססס"ר.

על המפעל החליט מרכז הליגה בשנת 1945, עם הנצחון על גרמניה הפאשיסטית ובעלות-בריתה. בהתנדבות עממית המונית, נאסף הסכום היסודי הדרוש למימון מפעל הנטיעה. את החסר השלים בנדיבות רבה הדירקטוריון של הקרן-הקיימת-לישראל. אולם הנטיעה נדחתה הלוך והידחה, תחילה בעטיו של משטר הדיכוי הבריטי בשנות מאבק היישוב על עצמאות, ואחרי-כן בגלל תנאי-המלחמה בתקופת המצור על ירושלים והפלישה האימפריאליסטית-פיאודלית לארצנו. עם שוך הסערה המלחמתית, ניגש המרכז הנוכחי של הליגה לסיום הפעולה. אגב ההחלטה שלא להסתפק בנטיעת היער בלבד, אלא להציב יד-זכרון בכניסה ליער. הוקמה וועדה מיוחדת מטעם מרכז הליגה, שניהלה את המשא-ומתן עם כל הגורמים הציבוריים הנוגעים בדבר, קבעה את תכנית האבן בשביל היד, הבטיחה את ביצוע התכנית תוך התגברות על קשיים טכניים אין-ספור, גייסה אמצעים כספיים מסניפי הליגה למימון הפעולה, וכו'. הרוח החיה בוועדה הייתה הח' מניה שוחט, שנטלה על עצמה את מרבית המלאכה ודאגה לכל פרט ופרט מקטן ועד גדול. בשים לב מצד אחד לעובדה שבראשית המפעל השתתפו בו גורמים יישוביים שונים שאינם מיוצגים כעת בליגה, ומצד שני לעובדה שבהכרת-טובה לצבא הסובייטי, מאוחדים כל תושבי ישראל והעם היהודי כולו – החליט מרכז הליגה לשוות למפעל אופי לאומי-כללי, ולכן הקים בשיתוף עם גורמים אחרים וועד ציבורי רחב שיבטא את הזדהותם של המוני-העם, מעבר להבדלי השקפות פוליטיות ושייכות מפלגתית, עם מפעל-הזכרון לכבוד הצבא הסובייטי.

כל ההכנות הללו כוונו לכך, שטכס הנטיעה החגיגי וגילוי היד, יתקיים ביום 22 ביוני, יום השנה להתקפה הנאצית על ברית המועצות, היום בו החלה "מלחמת המולדת" המפוארת של עמי ססס"ר. ביום זה התאסף במקום שנועד לנטיעת היער קהל רב, ובתוכו חברי הממשלה, חברי הכנסת, חברי מרכז הליגה, עסקני-ציבור, אמנים, סופרים, אנשי-מדע, פועלים, נוער ואנשי ההתיישבות העובדת. הקהל היה מוקסם מהוד הנוף ההררי ומפשטות-היופי של צוק-הסלע, שעליו נטבעו באותיות נחושת הדברים האלה: "יער זה נטעו תושבי ישראל לכבוד הצבא הסובייטי, תש"י – 1950 ", ובפיסגת הסלע מתנוסס הסמל הסמל הסובייטי: כוכב אדום עם הפטיש והחרמש.

במרכז הטכס עמדו דברי-הפתיחה של המנהיג הציוני והלוחם הדמוקראטי הוותיק, יצחק גרינבוים, ונאומו של נציג מרכז הליגה, אלוף צבא-הגנה-לישראל, יצחק שדה. וכן נאמו: פרופ. ב"צ דינאבורג, חבר-הכנסת; י. זרובבל, בשם הנהלת הסוכנות היהודית; ר. בורשטין, בשם הסתדרות-העובדים; א. קאמיני בשם הקרן-הקיימת. דברי תשובתו של ציר ססס"ר בישראל, פ. אי. ירשוב, נתקבלו בתשואות רמות.

היער והיד יסמלו לעולמים את ברית-הלבבות בין המוני בית ישראל לצבא הסובייטי, שגאל את העולם מצפרני הפאשיזם, הציל ממוות את שארית-הפליטה של העם היהודי, ועתה הוא עומד איתן על משמר השלום בעולם כולו.

החגיגה הנהדרת בהרי ירושלים לכבוד הצבא הסובייטי, נתקיימה בעצם ימי ההחתמה ההמונית על העצומה של תנועת השלום לאיסור הנשק האטומי. 175 אלף איש ואשה, מכל חוגי הציבור הישראלי, כבר נתנו את חתימותיהם תחת העצומה.

הכוח האדיר של ברית-המועצות ושל הריפובליקות הדימוקראטיות העממיות באירופה ואסיה – מזה, ורצון מאות מיליוני בני-אדם במערב ובמזרח כאחד – מזה, בצירוף שני גורמים אלה, טמונה התקווה הגדולה של האנושות למנוע מלחמה עולמית שלישית ולהציל את השלום. קיים, איפוא, קשר חי ואמיץ בין התלכדות המוני העמים באהדה ובאמון לצבא-השלום של ססס"ר לבין הפגנת רצונם למנוע את המלחמה האטומית. ילך ויגבר, ילך ויתרחב, ילך ויאמץ מפעל ההחתמה על עצומת-השלום בישראל! יהא חלקו של עם-ישראל ניכר ברשימה העולמית של חותמי העצומה למען השלום! במקביל למפעל ההחתמה שהחל זה עתה בברית-המועצות, יגבירו ידידי ססס"ר בישראל את פעילותם למען הצלחת העצומה בארצנו!

הפרובוקציה הזדונית של האימפריאליזם האמריקאי, שפתח זה עתה בהתקפת-דמים על הריפובליקה העממית של קוריאה בעזרת סוכניו המכורים, הבוגדים מקרב העם הקוריאני, אף היא מצווה עלינו להגדיל ולהאדיר את המאמצים להרחיב וללכד את מחננו, מחנה השלום והידידות עם ססס"ר – מעוז השלום והחופש.

מודעות פרסומת

Written by theleftisright

7 במאי 2009 בשעה 16:59

5 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. […] וחלוקת העולם לשני מחנות. כך למשל, תחת הכותרת המפוצצת "תושבי ישראל חולקים כבוד לצבא הסובייטי" מסופר סיפור נטיעתו של יער "הצבא האדום" ליד […]

  2. […] מהפכת אוקטובר 1917 הבטיחה לחם לרעבים, אדמה לאיכרים הדלים ושלום למתענים במלחמה. היא בישרה למיליוני אנשים ברוסיה ובעולם כולו, כי את החזון של חברה סולידרית ואנושית, חברה השמה קץ למציאות הקפיטליסטית של אדם-לאדם-זאב, ניתן להתחיל ליישם. זכויות חברתיות כמו הזכות לעבוד, הזכות לדיור, הזכות לחינוך והזכות לבריאות, אותן זכויות שנדרסות כיום, בתקופה של פירוק רשתות ההגנה החברתית והפרטת השירותים הציבוריים, זכויות אלו הפכו לראשונה בהיסטוריה להיות מציאות עבור עמי ברית-המועצות. למרות שהחלה כארץ חקלאית ברובה, הפכה ברה"מ, תוך דור אחד, למעצמה תעשייתית וכלכלית, שבגבורת חייליה ובחייהם של 27 מיליונים מאזרחיה, הביסה את הנאציזם באירופה. […]

  3. […] משני עולם, שהקשר ביניהם נראה הגיוני וטבעי להפליא: הניצחון של ברית-המועצות ובעלות-הברית על הנאצים, והקמתה של מדינת […]

  4. […] אחרי הבסת הנאצים בידי הצבא הסובייטי ובעלי בריתו נשאר הפאשיזם בספרד ובפורטוגל ובפאראגואי; נשאר משטר […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: