מבט משמאל

כשעוצמים את עין ימין, אז הצד השמאלי של המוח מתאמץ יותר. עובדה.

הפרטה ולאומנות במערכת החינוך

with one comment

"תשכחו מכל מה שידעתם וחשבתם עד היום על החינוך. בואו ללמוד משהו חדש, דרך זווית הראייה של בכירי המשק, הכלכלה והטכנולוגיה" – במילים אלה נפתחה ההזמנה לכנס העיר חולון לחינוך 2009, שהתקיים ב-26.8. משתתפי הכנס 'זכו' לשמוע דברים מפי מצעד של מנכ"לים ואנשי עסקים, העומדים בראש חברות מרכזיות בכלכלה הישראלית.

בפאנל הראשון, "שיעור במינהל עסקים" שמו, התארחו המנכ"לים של בזק, מיקרוסופט, אל-על וסלקום, אשר "מציעים להיכנס לכיתה עם תוכנית עסקית ולהצטייד בכלים ניהוליים". שיח זה משקף היטב את הגישה שהכנס ביקש לקדם, גישה התופסת את החינוך בתור "פעילות עסקית", שלא שונה מאחרות. זו הסיבה מדוע ברי הסמכא, שהוזמנו לנאום בכנס העוסק בחינוך, הם דווקא "בכירי המשק, הכלכלה והטכנולוגיה", ומדוע מקומם של מורים, תלמידים או נציגי הורים, נפקד לחלוטין מהכנס. הרי לדעתם של מארגני הכנס, להזמין ארגוני מורים או מועצות תלמידים לכנס העוסק בחינוך, דומה להזמנת נציגי עובדים או מובטלים אל ועידת ישראל לעסקים…

ביטוי נוסף לגישה הרואה במעש החינוכי סוג של פעילות עסקית, ניתן לזהות בהרצאה שניתנה בכנס, שכותרתה "חינוך בעיניים ספרותיות", שהובאה לא על ידי מורה לספרות ולא על ידי סופר או משורר, כי אם על ידי… מנכ"ל רשת "צומת ספרים". מה לאדם המתפרנס מהגדלת מכירות ספרים ולדיון אודות חינוך? למארגני הכנס הפתרונים.

גולת הכותרת מהבחינה הזו, היו ללא ספק דבריו של מנכ"ל בזק, אבי גבאי, שהסביר בכנס, כי פתרון הבעיות במערכת החינוך טמון לאו דווקא בהגדלת התקציבים, כי אם ב"התייעלות". לדבריו, כשם שהופרט שוק התקשורת, כך צריך לנהוג גם במערכת החינוך. "כפי שהיו חכמים שהחליטו שהמדינה לא צריכה לנהל מערכת מורכבת כל כך כמו התקשורת, כך יש לעשות במערכת החינוך. צריך לייצר מצב שבו המערכת תנוהל באופן טוב יותר על ידי גוף ניהולי" – אמר גבאי ("דה-מרקר", 28.8). הוא הוסיף כי "צריך להחליט מהו המוצר. במערכת החינוך המוצר הוא המורה. צריך שהתפוקות ממנו יהיו טובות". לעמדה הרואה במורה "מוצר" היה שותף גם גדעון עמיחי, מנכ"ל משרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי, שהציג בפני משתתפי הכנס הרצאה שכותרתה "איך ממתגים מורה".

חינוך לערכים – אך לאילו ערכים?

הכנס, שדמי ההרשמה אליו שקולים למספר שעות עבודה של מורה מתחיל, לא דן כלל בשאלה, כיצד יכולה מערכת החינוך להנחיל לתלמידיה ערכים של אי-אלימות וקבלת האחר (שרלוונטיים במיוחד אחרי קיץ רווי אלימות, הן כזו של פשעי שנאה והן של פשעים פליליים). תחת זאת, הוזמנו שגרירים מאוסטרליה, ממקסיקו ומאירלנד להסביר, כיצד "עושים את זה בחוץ לארץ ומגיעים לחלק העליון של פיז"ה" (מבחן פיז"ה הוא מבחן בינלאומי הבוחן את רמת השכלתם של תלמידים).

איני מבטל את חשיבות ההצלחה במבחני השפה והמתמטיקה (הצלחה שאינה מנת חלקם של רוב תלמידי ישראל). אך בעיה זו, חשובה ככל שתהיה, אינה בהכרח האתגר המרכזי, עימו צריכה להתמודד מערכת החינוך בישראל.

מערכת חינוך, ש-75% מתלמידי התיכון היהודים שבה סבורים, כי הערבים אינם תרבותיים, אינם משכילים ואינם נקיים (כך לפי סקר שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בינואר 2007), זקוקה בראש ובראשונה להעמקת החינוך ההומניסטי והדמוקרטי, ולהכנסת תוכניות לימוד, המחנכות לשוויון ערך האדם ונגד אפליה לאומית.

גם שר החינוך, גדעון סער, סבור כי מערכת החינוך צריכה להעמיק את החינוך לערכים, אך סדר היום הערכי שהוא מבקש לקדם הוא סדר יום אחר, מיליטריסטי וימני. בתוכנית שהציג בפני ועדת החינוך של הכנסת ב-26.8, אמר סער, כי יציב יעדים להעלאת שיעור המתגייסים לצה"ל, בין היתר על ידי תיגמול דיפרנציאלי של בתי ספר לפי שיעור המתגייסים. מדובר בצעד שיעמיק את הפער בין בתי הספר היהודים לערבים, ויסייע לחזק את העמדה האנטי-דמוקרטית, המבקשת למנוע מהמיעוט הלאומי הערבי בישראל זכויות יסוד, בטענה שקבלת הזכויות מותנית ב"עמידה בחובות".

עוד אמר סער כי בכוונתו להכניס מקצוע חדש בשם "מורשת ותרבות ישראל", אשר יסייע "להעמקת הערכים הציוניים והיהודיים". מדובר בגלגול חדש של רעיון שקידמה שרת החינוך הקודמת של הליכוד, לימור לבנת, אשר בפועל ינסה להעמיק את הפיכת בתי הספר למכשירי אינדוקטרינציה ציונית. תהליך זה לא יסייע לחנך תלמידים לסובלנות ולראייה שוויונית של יחסי יהודים-ערבים, אלא רק יחריף את הגישה השוביניסטית של "אני ואפסי עוד", הרווחת בקרב תלמידי תיכון יהודים בישראל.

כשהפרטת מערכת החינוך פוגשת בלאומנות

תהליכי ההפרטה, המתבטאים, בין היתר, בזליגה של תפיסות ושיקולים מתחום כלכלת השוק לתוך מערכת החינוך, אינם מנותקים מהתוכניות המטרידות ל"העמקת הערכים הציוניים".

אלה וגם אלה הם ביטוי להתחזקות כוחו של הימין בחברה הישראלית. מערכת החינוך נתפסת בעיני הימין, ובצדק, כגורם משמעותי בעיצוב תפישת עולמם של בני נוער בישראל, ולכן הוא מבקש להשפיע על אופייה של מערכת החינוך בכיוון, שיקל עליו בעתיד להוציא לפועל את סדר היום האנטי-דמוקרטי שלו.

תפקידם של מורים ומחנכים דמוקרטיים, וכן של הורים ותלמידים, הוא להצביע על המגמה המסוכנת של הפרטת מערכת החינוך ושל התחזקות האופי הלאומני של תכניה, ולנהל מערכה ציבורית לעצירת תופעות אלו.

(פורסם במקור ב"זו הדרך", 2.9.2009)

מודעות פרסומת

Written by theleftisright

31 באוגוסט 2009 בשעה 19:17

פורסם בכללי, מאמרים, שלי

Tagged with ,

תגובה אחת

Subscribe to comments with RSS.

  1. כדאי שתהיה הפרטה בכל מערכת החינוך

    benaviad

    12 במרץ 2010 at 20:03


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: