מבט משמאל

כשעוצמים את עין ימין, אז הצד השמאלי של המוח מתאמץ יותר. עובדה.

Archive for the ‘מאמרים’ Category

מלחמת סיני וטבח כפר קאסם

leave a comment »

מחר חל יום השנה ה-55 לטבח בכפר קאסם, שבוצע ביום בו פתחה ישראל במלחמה בסיני.

להלן מאמרו של מאיר וילנר, לשעבר מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), שנכתב באוקטובר 1996, ופורסם בגיליון 4/96 של "ערכים" (כתב העת התיאורטי של מק"י), על אודות מלחמת סיני ועל אוודות הטבח בכפר קאסם.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

28 באוקטובר 2011 at 16:21

92 שנים להירצחה של רוזה לוכסמבורג… המחנה הדמוקרטי מתעורר

leave a comment »

לפני 92 שנים, ב-15 בינואר 1919, נרצחו רוזה לוכסמבורג וקרל ליבקנכט בברלין, על-ידי מיליציית ה-"פרייקורפס" הפאשיסטית, לפי הוראותיהם של השרים הסוציאל-דמוקרטיים נוסקה ואברט.

במוצאי שבת הקרובה, ה-15 בינואר, 92 שנים מאוחר יותר, השמאל שוב יוצא לרחובות מול ממשלה ימנית הרומסת את החירויות הדמוקרטיות.

בשעה 19:00, המחנה הדמוקרטי יתייצב בהפגנת ענק בתל-אביב, שתצעד ממטה הליכוד ברח' קינג ג'ורג' ועד לרחבת מוזיאון תל-אביב.

עשרות ארגונים, מפלגות, תנועות ועמותות, יצעדו במשותף נגד ההסתה הגזענית, החוקים האנטי-דמוקרטיים, הרדיפה המקארתיסטית של ארגוני זכויות אדם, והמתקפה הכוללת על המרחב הדמוקרטי, שמובילה ממשלת הימין הקיצוני של הליכוד, העבודה וישראל ביתנו. הצטרפו גם אתם לעמוד האירוע בפייסבוק, והזמינו חברים: http://www.facebook.com/event.php?eid=142599465798346

ביום השנה להירצחה, נכבד את זכרה של רוזה לוכסמבורג בכך שנמשיך להרים את דגל המאבק.

"סדר שורר בוורשה!" "סדר שורר בפאריז!" "סדר שורר בברלין!" אלו הן כותרות עיתוניהם של שומרי ה"סדר", אשר מוכרזות בראש חוצות, מדי חצי מאה, במוקדים המתחלפים של המאבק ההיסטורי-עולמי. ומבינתם של ה"מנצחים" המאושרים חומקת העובדה כי כל "סדר" אשר ניתן לשמרו רק במחיר טבח עקוב מדם, מוביל בהכרח לקצו ההיסטורי, לנפילתו שלו.

… אך למשבר ישנו אופי כפול. הסתירה שבין המתקפה המכרעת ורבת העוצמה של ההמונים בברלין מצד אחד, לבין ההנהגה הברלינאית הבלתי יציבה, הבלתי החלטית והמתלבטת מהצד האחר, הוא הסימן הבולט של המאורעות האחרונים. ההנהגה נכשלה. אך הנהגה חדשה יכולה וחייבת להיווצר בידי ההמונים ומתוך ההמונים. ההמונים הם הגורם המכריע. הם הסלע שעליו ייבנה ניצחונה הסופי של המהפכה. ההמונים היו נכונים לעמוד באתגר, ומבעד ל"תבוסה", הם חישלו חוליה נוספת בשרשרת התבוסות ההיסטוריות, שהפכו זה מכבר לגאוותה ולמקור כוחה של התנועה הסוציאליסטית הבינלאומית. זו הסיבה מדוע ניצחונות עתידיים יצמחו מ"תבוסה" זו.

"סדר שורר בברלין"… הו, מלחכי פנכה טיפשים! ה"סדר" שלכם בנוי על חול. מחר, המהפכה תקום בשנית, תניף את נשקה, ותכריז, לאימתכם, בקול תרועה רמה: הייתי, הנני ואהיה!

(מתוך "סדר שורר בברלין", המאמר האחרון שכתבה רוזה לוכסמבורג, שעות ספורות בטרם הירצחה)

Written by theleftisright

14 בינואר 2011 at 00:40

הרהורים בפרוס יום העצמאות 1983

with one comment

מאת תמר גוז'נסקי

(פורסם ב-"זו הדרך", 13.4.1983)

כל חיי המודעים קשורים עם עובדת קיומה של מדינת ישראל.

באווירה ששררה בארץ במחצית השנייה של שנות הארבעים הועלו על-נס שני אירועים מכריעים, משני עולם, שהקשר ביניהם נראה הגיוני וטבעי להפליא: הניצחון של ברית-המועצות ובעלות-הברית על הנאצים, והקמתה של מדינת ישראל.

בני דורי צפו באירועים הללו כילדים, מן הצד. אנו לא חוללנו את האירועים, לא לחמנו ואפילו לא הפגנו. אבל הם היו לחם חוקנו באותן שנים ונותרו עימנו כמטען רוחני שאין להיפרד ממנו.

כך ניטעו בנו השירים של אותם הימים: השירים הסובייטיים להם הוצמדו מילים עבריות, לא תמיד הגיוניות, והשירים העבריים – שנעימתם הייתה במקרים רבים רוסית. וגם לאחר שחלפו כבר 35 שנים, ואפילו שלמדנו לאהוב את שיריהם של אריק איינשטיין ויהודית רביץ ושלמה בר – עדיין נצבט הלב למשמע "אוי ואניה, אחי ואניה", או – "דוגית שטה, מפרשיה שניים".

ואין זו סתם נוסטלגיה, סתם התפרקות על "הימים הטובים". החיים אז לא היו קלים: היה מחסור, והיה צימצום והיו תורים לשמן, לאורז, לבשר ואפילו לקרח.

אבל אלה הם בהחלט געגועים לימים, בהם העבר והעתיד נראו כה ברורים. אולי משום שהיינו ילדים, ואולי משום שכזאת הייתה האווירה, נדמה היה, שאחרי אימת מלחמת-העולם השנייה, שאחרי הבסתה הגמורה של גרמניה הנאצית – תתחיל תקופה חדשה שכולה חופש ועצמאות וצדק חברתי.

ועל רקע זה נראתה הקמתה של מדינת ישראל צעד הגיוני באותו מצעד של עצמאות לאומית, שיצא לדרכו בעקבות מיגור הפאשיזם.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

20 באפריל 2010 at 23:25

יום האדמה הראשון – 30.3.1976

with one comment

חג הפסח שחל היום יגרום לי לפספס את הפגנת יום האדמה המרכזית, המתקיימת ביוזמת וועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל, שתתקיים מחר בסכנין. הפגנה נוספת תתקיים מחר באדמות השבט אל עראקיב שבנגב. שתיהן מאורגנות לציון יום השנה ה-34 להפגנת יום האדמה הראשונה, שהתקיימה ב-30.3.1976.

אתנחם בכך שבמוצאי שבת הייתי באירוע לציון יום האדמה בסניף מק"י בחיפה, במסגרתו יצא לי לשמוע את האמן גרשון קניספל, מספר כיצד יזם, יחד עם הצייר עבד עאבדי, את הקמת האנדרטה לציון יום האדמה בסכנין.

לדבריו, לאחר אירועי יום האדמה הראשון, נסעו שניהם לירושלים, יחד עם קבוצת אמנים, כדי לפגוש את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. הם דרשו ממנו שיקים וועדת חקירה לבדיקת התנהגות המשטרה, והוא סירב. קניספל השיב לו: "זה יעלה לך באנדרטה". ורבין השיב לו: "אתם תבנו, ואנחנו נהרוס". האנדרטה עדיין עומדת, בתוך בית הקברות המוסלמי של סכנין.

במלאות 20 שנה ליום האדמה הראשון כתב המנהיג הקומוניסט המנוח מאיר וילנר מאמר המספר על האירועים שהוליכו להכרזה על יום האדמה ב- 30.3.1976, ועל חשיבותו של יום זה כנקודת מפנה בתולדות מאבקיה של האוכלוסיה הערבית בישראל. המאמר פורסם במקור ב-"ערכים" (2/96), והוא מובא כאן.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

29 במרץ 2010 at 20:05

נשים והמהפכה הקובנית

with 4 comments

לרגל יום האישה הבינלאומי, אני מפרסם מחדש מאמר פרי עטי בשם "נשים והמהפכה הקובנית", שראה אור לראשונה בגיליון מאי 2006 של כתב-העת "ספרטקוס", בהוצאת ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י). הוא פורסם בעבר ברשת בבלוג של הוועד לידידות ישראל-קובה.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

9 במרץ 2010 at 23:14

שייח' ג'ראח

with 2 comments

43 שנות כיבוש בגדה המערבית וברצועת עזה סיפקו לנו שלל הזדמנויות לצפות בפרצופה המכוער של השליטה הצבאית הישראלית על חייהם של מיליוני פלסטינים, תוך שלילת זכויות האדם והאזרח שלהם, וכן זכויותיהם הלאומיות.

ההתנחלות בשכונת שייח' ג'ראח הפלסטינית במזרח ירושלים היא לא הביטוי המזעזע ביותר או הקיצוני ביותר של זוועות הכיבוש, אבל היא עוזרת להעמיד את השאלה בצורה מאוד חדה וברורה: מצד אחד משפחות של פליטים פלסטינים, שגרים בשייח ג'ראח כמה עשרות שנים (בבתים אותם קיבלו מסוכנות אונר"א), אשר גורשו מבתיהם בצו בית משפט, בלחץ תביעותיהם של מתנחלים ישראלים, ומצד האחר – מתנחלים משיחיים אשר התיישבו בלב השכונה, נוהגים באלימות ובפרובוקטיביות כלפי שכניהם הפלסטינים, והמעוניינים לטהר את השכונה מערבים, ולהקים בה מאות יחידות דיור ליהודים בלבד.
לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

27 בפברואר 2010 at 15:54

כשהבחירות מאחורינו ושיתוף הפעולה לפנינו

leave a comment »

(פורסם במקור ב-"זו הדרך", 3.1.1988)

באחד מתשדירי ההפחדה של הליכוד טרם בחירות הציגו את תמונותיהם של הח"כים של חד"ש כמי שיעמדו מאחורי ממשלה צרה בראשות המערך. המסר שכוון לקהל המתלבטים היה, שהמערך, כדי להישאר בשלטון, יהיה מוכן להישען אפילו על תמיכתה של חד"ש, ללכת לוועידת שלום בינלאומית, ושלא נדע, לדבר עם אש"ף.

כאן, איני רוצה לעסוק בהשפעה שהייתה להפחדות אלו על מנהיגות המערך; יש משהו המדאיג אותי הרבה יותר מתגובת המערך – תגובתן של מפלגות השמאל הציוניות, מפ"ם ור"צ, כאשר מישהו מזכיר להן את קירבתן לחד"ש.
לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

8 בפברואר 2010 at 00:26