מבט משמאל

כשעוצמים את עין ימין, אז הצד השמאלי של המוח מתאמץ יותר. עובדה.

Posts Tagged ‘היסטוריה

מלחמת סיני וטבח כפר קאסם

leave a comment »

מחר חל יום השנה ה-55 לטבח בכפר קאסם, שבוצע ביום בו פתחה ישראל במלחמה בסיני.

להלן מאמרו של מאיר וילנר, לשעבר מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), שנכתב באוקטובר 1996, ופורסם בגיליון 4/96 של "ערכים" (כתב העת התיאורטי של מק"י), על אודות מלחמת סיני ועל אוודות הטבח בכפר קאסם.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

28 באוקטובר 2011 at 16:21

הרהורים בעת ביקור באושוויץ / וולף ארליך

leave a comment »

היום מצוין בעולם יום השואה הבינלאומי, החל ב-27 בינואר, יום השנה לשחרור מחנה אושוויץ בידי הצבא האדום. המאמר "הרהורים בעת ביקור באושוויץ" נכתב על-ידי וולף ארליך, שהיה ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית (עוד מתקופת המנדט הבריטי), ונתפרסם לראשונה ב-"זו הדרך", 3.5.1978. המאמר נכלל גם באסופת מאמריו של וולף ארליך – "כוחו של הרעיון" (הוצאת עיון, תל-אביב, 1980).
לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

27 בינואר 2011 at 15:06

מי יעשה את המהפכה בהודו? (מאיר וילנר)

leave a comment »

ב-1946, כשנתיים לפני הקמתה של מדינת ישראל, באה לארץ משלחת של החזית העממית הרומנית. בראשה עמד ואסילי לוקה, חבר הלשכה הפוליטית ושר האוצר דאז. אנחנו נפגשנו עם החברים הרומניים והסברנו להם את עמדתנו.

הם נפגשו גם עם משלחת השומר-הצעיר, שבראשה עמד אהרון כהן, שמוצאו מרומניה. א' כהן הסביר להם ברומנית כך: השומר-הצעיר היא המפלגה המארקסיסטית-לנינית בארץ-ישראל. אנחנו, היהודים, מכניסים כאן אינדוסטריאליזציה, מביאים את התהוותו של מעמד פועלים, וזה יקרב את המהפכה הסוציאליסטית בארץ ומכאן גם באזור. וכל זמן שלא יהיה כאן רוב יהודי, לא תהיה כאן אף פעם מהפכה, כי אין כמעט תעשייה ערבית, אין פרולטריון ערבי, וכו' וכו'.

אני מוכרח להגיד, שבהתחלה היה קשה להסביר ללוקה מה הולך כאן. אנשי השומר-הצעיר הביאו למשלחת הרומנית מזוודה עם ספרים של מארקס, אנגלס, לנין וסטאלין ולנו כמעט שלא היה מה להביא. אחרי ויכוחים משותפים של יותר משעתיים תפס לוקה את העניין ואמר לאהרון כהן: אם ככה, מי יעשה את המהפכה בהודו? מאיפה תקחו כל כך הרבה יהודים, כדי ליצור רוב יהודי בהודו ואינדוסטריאליזציה בהודו? – הקשה ו' לוקה, ובזה נגמר כל הויכוח.

(קטע מדבריו של מאיר וילנר, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית דאז, בהרצאה מטעם המחלקה לחינוך פוליטי-רעיוני של מק"י בכנס הארצי ב-2.3.1978. פורסם ב-"ערכים", גיליון מס' 2 (46), אפריל 1978)

Written by theleftisright

19 במאי 2010 at 15:27

הצבעה נדירה (קטע)

leave a comment »

אוסקר בֵּטלֵן (1909-1969) הצטרף מנעוריו אל שורות הקומוניסטים ההונגריים. הוא נרדף ע"י המשטרה והוגלה לצ'כוסלובקיה. עם פרוץ המלחמה ב-1939 נפל בידי הגסטאפו ועבר את מחנות דכאו, בוכנוולד ולבסוף את אושוויץ. בכל המחנות נמנה עם הנהגת הארגון הקומוניסטי הבלתי-לגלי. כאשר נשאל עם שחרורו, כיצד נשאר בחיים אחרי שש שנים במחנות-המוות, השיב: "העובדה שנשארתי בחיים היא ב-5% הודות לכוח פיזי, ב-5% הודות למזל, וב-90% הודות לסולידריות החברית". עם שחרורו עבד כעיתונאי, מילא תפקידים חשובים במפלגה, ובשנותיו האחרונות עסק בהיסטוריה של תנועת הפועלים ההונגרית.

בספרו "חיים על אדמת המוות", שקטע ממנו מובא כאן, תיעד בטלן את התארגנותם ופעילותם של הקומוניסטים, בני לאומים שונים, באושוויץ. רק את שמותיהם של אנשים שנשארו בחיים הוא שינה.

נוסח עברי: אלה א. פורסם לראשונה ב-"זו הדרך", 13.4.1988.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

12 באפריל 2010 at 01:10

הגדת החירות

leave a comment »

לכבוד חג הפסח, קישור ל-"הגדת החירות" שיצאה בשנת תשי"ג – 1953 בהוצאת "חוג הנוער המתקדם" בחיפה. זו הגדה לפסח, בסגנון ההגדות שהיו מקובלות בקיבוצים, המשלבת איורים ברוח הריאליזם הסוציאליסטי, וכן שירים של ולדימיר מיאקובסקי ואלכסנדר פן.

מה זה "חוג הנוער המתקדם" שפירסם את ההגדה הזו, הנפתחת בהקדשה לסטאלין? האם מדובר בפרסום של ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י)?

לדברי חבר חיפאי וותיק, ייתכן ומדובר בארגון הנוער שהיה קשור ב"חטיבת השמאל" של משה סנה (שהוצאה ממפ"ם בסוף ינואר 1953, וכעבור ארבעה חודשים, ב-15 במאי, הקימה את מפלגת השמאל הסוציאליסטי. מפלגה זו התקיימה עצמאית עד סוף אוקטובר 1954, אז הצטרפה למק"י).

הדבר טעון בירור…

על כל פנים, את "הגדת החירות" ניתן להוריד במלואה כאן, או לצפות בה עמוד אחר עמוד.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

31 במרץ 2010 at 21:26

פורסם בכללי

Tagged with , ,

יום האדמה הראשון – 30.3.1976

with one comment

חג הפסח שחל היום יגרום לי לפספס את הפגנת יום האדמה המרכזית, המתקיימת ביוזמת וועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל, שתתקיים מחר בסכנין. הפגנה נוספת תתקיים מחר באדמות השבט אל עראקיב שבנגב. שתיהן מאורגנות לציון יום השנה ה-34 להפגנת יום האדמה הראשונה, שהתקיימה ב-30.3.1976.

אתנחם בכך שבמוצאי שבת הייתי באירוע לציון יום האדמה בסניף מק"י בחיפה, במסגרתו יצא לי לשמוע את האמן גרשון קניספל, מספר כיצד יזם, יחד עם הצייר עבד עאבדי, את הקמת האנדרטה לציון יום האדמה בסכנין.

לדבריו, לאחר אירועי יום האדמה הראשון, נסעו שניהם לירושלים, יחד עם קבוצת אמנים, כדי לפגוש את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. הם דרשו ממנו שיקים וועדת חקירה לבדיקת התנהגות המשטרה, והוא סירב. קניספל השיב לו: "זה יעלה לך באנדרטה". ורבין השיב לו: "אתם תבנו, ואנחנו נהרוס". האנדרטה עדיין עומדת, בתוך בית הקברות המוסלמי של סכנין.

במלאות 20 שנה ליום האדמה הראשון כתב המנהיג הקומוניסט המנוח מאיר וילנר מאמר המספר על האירועים שהוליכו להכרזה על יום האדמה ב- 30.3.1976, ועל חשיבותו של יום זה כנקודת מפנה בתולדות מאבקיה של האוכלוסיה הערבית בישראל. המאמר פורסם במקור ב-"ערכים" (2/96), והוא מובא כאן.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

29 במרץ 2010 at 20:05

נפילת חומת ברלין ומעמד הנשים בגרמניה המזרחית

leave a comment »

בשבוע שעבר, ב-9 לנובמבר ציינו בגרמניה, ובעולם, את יום השנה ה-20 לנפילת חומת ברלין. נפילת החומה הייתה המאורע שסימל יותר מכל את התהליך שהוביל בסופו של דבר לסיפוחה של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (גרמניה המזרחית) לרפובליקה הפדרלית הגרמנית (גרמניה המערבית), ולפירוק המשטר הסוציאליסטי בה.

ההשלכות החברתיות של הסיפוח היו הרסניות: הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (רד"ג), שבתקופת המשטר הסוציאליסטי לא ידעה אבטלה, נאלצה להתמודד עם גל של פיטורים ועם שיעורי אבטלה כפולים מאשר בגרמניה המערבית; שירותים חברתיים, שבעבר ניתנו בחינם או סובסדו, כגון חינוך, מעונות יום לילדים, דיור, הפכו לסחורה בשוק החופשי; תנועות ימין ניאו-נאציות, שהיו בלתי-חוקיות ברד"ג, שהוקמה על בסיס אתוס אנטי-פאשיסטי מובהק, הפכו לתופעה בנוף הפוליטי של הארץ.

מי שמחפש את הברומטר הטוב ביותר למדידת תהליכים חברתיים-פוליטיים, צריך לראות כיצד אלה משפיעים על מצבן של נשים. סעיף 7 בחוקת רד"ג מ-1949 קבע כי "לנשים ולגברים זכויות שוות. כל החוקים והתקנות הפוגעים במעמדן השווה של נשים – בטלים". סעיף 18 בחוקה קבע כי נשים וגברים יזכו לשכר שווה (אותו סעיף בחוקה הסדיר גם, אגב, שכר שווה לנוער!).

אורסולה סיבר, כתבת "פרנקפורטור רונדשאו" המערב-גרמני, פירסמה ב-13.6.1990, פחות משנה אחרי נפילת חומת ברלין, ולפני "איחוד" שתי הגרמניות, כתבה על מעמד האישה העובדת בגרמניה המזרחית. התרגום לעברית פורסם ב"זו הדרך" ב-11.7.1990.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

17 בנובמבר 2009 at 22:56