מבט משמאל

כשעוצמים את עין ימין, אז הצד השמאלי של המוח מתאמץ יותר. עובדה.

Posts Tagged ‘הפגנה

92 שנים להירצחה של רוזה לוכסמבורג… המחנה הדמוקרטי מתעורר

leave a comment »

לפני 92 שנים, ב-15 בינואר 1919, נרצחו רוזה לוכסמבורג וקרל ליבקנכט בברלין, על-ידי מיליציית ה-"פרייקורפס" הפאשיסטית, לפי הוראותיהם של השרים הסוציאל-דמוקרטיים נוסקה ואברט.

במוצאי שבת הקרובה, ה-15 בינואר, 92 שנים מאוחר יותר, השמאל שוב יוצא לרחובות מול ממשלה ימנית הרומסת את החירויות הדמוקרטיות.

בשעה 19:00, המחנה הדמוקרטי יתייצב בהפגנת ענק בתל-אביב, שתצעד ממטה הליכוד ברח' קינג ג'ורג' ועד לרחבת מוזיאון תל-אביב.

עשרות ארגונים, מפלגות, תנועות ועמותות, יצעדו במשותף נגד ההסתה הגזענית, החוקים האנטי-דמוקרטיים, הרדיפה המקארתיסטית של ארגוני זכויות אדם, והמתקפה הכוללת על המרחב הדמוקרטי, שמובילה ממשלת הימין הקיצוני של הליכוד, העבודה וישראל ביתנו. הצטרפו גם אתם לעמוד האירוע בפייסבוק, והזמינו חברים: http://www.facebook.com/event.php?eid=142599465798346

ביום השנה להירצחה, נכבד את זכרה של רוזה לוכסמבורג בכך שנמשיך להרים את דגל המאבק.

"סדר שורר בוורשה!" "סדר שורר בפאריז!" "סדר שורר בברלין!" אלו הן כותרות עיתוניהם של שומרי ה"סדר", אשר מוכרזות בראש חוצות, מדי חצי מאה, במוקדים המתחלפים של המאבק ההיסטורי-עולמי. ומבינתם של ה"מנצחים" המאושרים חומקת העובדה כי כל "סדר" אשר ניתן לשמרו רק במחיר טבח עקוב מדם, מוביל בהכרח לקצו ההיסטורי, לנפילתו שלו.

… אך למשבר ישנו אופי כפול. הסתירה שבין המתקפה המכרעת ורבת העוצמה של ההמונים בברלין מצד אחד, לבין ההנהגה הברלינאית הבלתי יציבה, הבלתי החלטית והמתלבטת מהצד האחר, הוא הסימן הבולט של המאורעות האחרונים. ההנהגה נכשלה. אך הנהגה חדשה יכולה וחייבת להיווצר בידי ההמונים ומתוך ההמונים. ההמונים הם הגורם המכריע. הם הסלע שעליו ייבנה ניצחונה הסופי של המהפכה. ההמונים היו נכונים לעמוד באתגר, ומבעד ל"תבוסה", הם חישלו חוליה נוספת בשרשרת התבוסות ההיסטוריות, שהפכו זה מכבר לגאוותה ולמקור כוחה של התנועה הסוציאליסטית הבינלאומית. זו הסיבה מדוע ניצחונות עתידיים יצמחו מ"תבוסה" זו.

"סדר שורר בברלין"… הו, מלחכי פנכה טיפשים! ה"סדר" שלכם בנוי על חול. מחר, המהפכה תקום בשנית, תניף את נשקה, ותכריז, לאימתכם, בקול תרועה רמה: הייתי, הנני ואהיה!

(מתוך "סדר שורר בברלין", המאמר האחרון שכתבה רוזה לוכסמבורג, שעות ספורות בטרם הירצחה)

מודעות פרסומת

Written by theleftisright

14 בינואר 2011 at 00:40

יום האדמה הראשון – 30.3.1976

with one comment

חג הפסח שחל היום יגרום לי לפספס את הפגנת יום האדמה המרכזית, המתקיימת ביוזמת וועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל, שתתקיים מחר בסכנין. הפגנה נוספת תתקיים מחר באדמות השבט אל עראקיב שבנגב. שתיהן מאורגנות לציון יום השנה ה-34 להפגנת יום האדמה הראשונה, שהתקיימה ב-30.3.1976.

אתנחם בכך שבמוצאי שבת הייתי באירוע לציון יום האדמה בסניף מק"י בחיפה, במסגרתו יצא לי לשמוע את האמן גרשון קניספל, מספר כיצד יזם, יחד עם הצייר עבד עאבדי, את הקמת האנדרטה לציון יום האדמה בסכנין.

לדבריו, לאחר אירועי יום האדמה הראשון, נסעו שניהם לירושלים, יחד עם קבוצת אמנים, כדי לפגוש את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. הם דרשו ממנו שיקים וועדת חקירה לבדיקת התנהגות המשטרה, והוא סירב. קניספל השיב לו: "זה יעלה לך באנדרטה". ורבין השיב לו: "אתם תבנו, ואנחנו נהרוס". האנדרטה עדיין עומדת, בתוך בית הקברות המוסלמי של סכנין.

במלאות 20 שנה ליום האדמה הראשון כתב המנהיג הקומוניסט המנוח מאיר וילנר מאמר המספר על האירועים שהוליכו להכרזה על יום האדמה ב- 30.3.1976, ועל חשיבותו של יום זה כנקודת מפנה בתולדות מאבקיה של האוכלוסיה הערבית בישראל. המאמר פורסם במקור ב-"ערכים" (2/96), והוא מובא כאן.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

29 במרץ 2010 at 20:05

שייח' ג'ראח

with 2 comments

43 שנות כיבוש בגדה המערבית וברצועת עזה סיפקו לנו שלל הזדמנויות לצפות בפרצופה המכוער של השליטה הצבאית הישראלית על חייהם של מיליוני פלסטינים, תוך שלילת זכויות האדם והאזרח שלהם, וכן זכויותיהם הלאומיות.

ההתנחלות בשכונת שייח' ג'ראח הפלסטינית במזרח ירושלים היא לא הביטוי המזעזע ביותר או הקיצוני ביותר של זוועות הכיבוש, אבל היא עוזרת להעמיד את השאלה בצורה מאוד חדה וברורה: מצד אחד משפחות של פליטים פלסטינים, שגרים בשייח ג'ראח כמה עשרות שנים (בבתים אותם קיבלו מסוכנות אונר"א), אשר גורשו מבתיהם בצו בית משפט, בלחץ תביעותיהם של מתנחלים ישראלים, ומצד האחר – מתנחלים משיחיים אשר התיישבו בלב השכונה, נוהגים באלימות ובפרובוקטיביות כלפי שכניהם הפלסטינים, והמעוניינים לטהר את השכונה מערבים, ולהקים בה מאות יחידות דיור ליהודים בלבד.
לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

27 בפברואר 2010 at 15:54

קול קורא: במצעד הגאווה הקרוב בתל-אביב, נגן על הדמוקרטיה

leave a comment »

הדמוקרטיה בישראל חווה מתקפה שלא הייתה כמותה זה שנים. לאחר שהועלה בכנסת "חוק איסור המצעדים" המבקש לשלול את חופש הביטוי של הקהילה הגאה, מבקשת הממשלה להעביר חוק שישלול את חופש הביטוי מהמבקשים לציין את זכר הנכבה. שר הפנים אלי ישי (ש"ס), שניסה בקדנציה הקודמת לשלול את זכות הירושה מזוגות חד-מיניים, מבקש להעביר חוק שיאפשר לו לבטל את אזרחותם של ערבים אזרחי ישראל. התפתחויות אלה מהוות תמרור אזהרה עבור כל מי שזכויות האדם יקרות לליבו.

ממשלת הימין הקיצוני מקדמת מדיניות הומופובית וגזענית, המאיימת לצמצם משמעותית את המרחב הדמוקרטי בישראל. האלימות כלפי מצעד הגאווה באילת, מקרי התקיפה ההומופוביים בחיפה וההתבטאויות הטרנספוביות בתקשורת בתל אביב, אינם מנותקים מהרוח הרעה הנושבת מן השלטון, ממתקפת החקיקה הגזענית של הימין ומאווירת ההתרופפות של ערכי הדמוקרטיה.

כלסביות, הומואים, טרנס ובי (להט"ב), וכסטרייטיות/ים המאמינות/ים בשוויון מלא לכל, איננו יכולות/ים להשלים עם מציאות זו. במצעד הגאווה הקרוב בתל אביב (12.6) נצעד בגוש פוליטי להגנת הדמוקרטיה וזכויות האדם. כשההומופוביה והגזענות מתחזקות, וכשגורמים בממשלה מובילים מדיניות של פאשיזם זוחל, מצעד הגאווה עכשיו, יותר מתמיד, הוא סמל של מאבק למען שוויון, פלורליזם ודמוקרטיה.

אנחנו קוראות/ים לפעילות/ים ולארגונים מהקהילה הגאה ומחוצה לה, להצטרף ולצעוד בגוש פוליטי של מחאה וגאווה, בסימן ההגנה על זכויות האדם והאזרח והרחבת החירויות הדמוקרטיות.

* * *

ניפגש בהפנינג החל מהשעה 11:00 בכניסה לגן מאיר (רח' קינג ג'ורג'). שם נתארגן עם שלטים ונחלק פלאיירים. המצעד עצמו יחל בשעה 13:00 ושם נצעד בבלוק פוליטי בסימן ההגנה על הדמוקרטיה וזכויות האדם.

Written by theleftisright

10 ביוני 2009 at 02:33

פורסם בכללי

Tagged with , ,

הפגנה גדולה בשבת: גומרים עם הכיבוש – מתחילים לחיות

with 3 comments

בשבת הקרובה, ה-6.6.09, תערך בתל אביב הפגנה יהודית-ערבית, חוצת מפלגות וארגונים, הקוראת לסיום הכיבוש ולחזרה לאופק של חיים בשלום. ההפגנה תתכנס ב-18:00 בשדרות ח"ן פינת פרישמן.

לעמוד האירוע בפייסבוק.

במלאות 42 שנה לכיבוש השטחים הפלסטיניים ביוני 1967, משתלט על ישראל השיח האלים של הגזענות האנטי-ערבית ושל הפאשיזם, שמקורם בכיבוש המתמשך ובהתנחלויות הבלתי-חוקיות מלכתחילה. "חוק הנכבה" ו"חוק הנאמנות" הם שני סימפטומים לריסוק החירויות הדמוקרטיות בישראל, פרי שלילת זכויות אדם ואזרח בסיסיות מ-3.5 מיליון פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה. לכן חיוני לסיים את הכיבוש ולהציל את הדמוקרטיה.

הכיבוש והמלחמות התכופות אחראים לתקציב מדינה, שמחציתו מוקדשת לכיסוי הוצאות, בהווה ובעבר, להחזקת הצבא ולתחזוקת ההתנחלויות. גם בתקציב לשנת 2009-10 מקצצים באכזריות בתקציבי החינוך והרווחה, אך מגדילים את ההוצאות לצבא ולהתנחלויות. הקשר הזה מוביל למסקנה: גומרים עם הכיבוש – מתחילים לחיות.

סיום הכיבוש הוא האופק של הפלסטינים והישראלים לחיים בתנאים של שלום, ללא מלחמות; סיום הכיבוש הוא הדרך לבידוד הגזענים והפאשיסטים. ואילו סיום הכיבוש, שיוביל לשלום יציב וכולל, משמעותו: פירוק כל ההתנחלויות; מדינה פלסטינית עצמאית בצד ישראל; שתי בירות, ישראלית ופלסטינית בירושלים; ופתרון בעיית הפליטים בהתאם להחלטות האו"ם. לשלום הזה מסכימים כולם, ורק ממשלת נתניהו מתנגדת.

Written by theleftisright

4 ביוני 2009 at 12:52

פורסם בכללי

Tagged with ,