מבט משמאל

כשעוצמים את עין ימין, אז הצד השמאלי של המוח מתאמץ יותר. עובדה.

Posts Tagged ‘זו הדרך

הרהורים בעת ביקור באושוויץ / וולף ארליך

leave a comment »

היום מצוין בעולם יום השואה הבינלאומי, החל ב-27 בינואר, יום השנה לשחרור מחנה אושוויץ בידי הצבא האדום. המאמר "הרהורים בעת ביקור באושוויץ" נכתב על-ידי וולף ארליך, שהיה ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית (עוד מתקופת המנדט הבריטי), ונתפרסם לראשונה ב-"זו הדרך", 3.5.1978. המאמר נכלל גם באסופת מאמריו של וולף ארליך – "כוחו של הרעיון" (הוצאת עיון, תל-אביב, 1980).
לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

27 בינואר 2011 at 15:06

הרהורים בפרוס יום העצמאות 1983

with one comment

מאת תמר גוז'נסקי

(פורסם ב-"זו הדרך", 13.4.1983)

כל חיי המודעים קשורים עם עובדת קיומה של מדינת ישראל.

באווירה ששררה בארץ במחצית השנייה של שנות הארבעים הועלו על-נס שני אירועים מכריעים, משני עולם, שהקשר ביניהם נראה הגיוני וטבעי להפליא: הניצחון של ברית-המועצות ובעלות-הברית על הנאצים, והקמתה של מדינת ישראל.

בני דורי צפו באירועים הללו כילדים, מן הצד. אנו לא חוללנו את האירועים, לא לחמנו ואפילו לא הפגנו. אבל הם היו לחם חוקנו באותן שנים ונותרו עימנו כמטען רוחני שאין להיפרד ממנו.

כך ניטעו בנו השירים של אותם הימים: השירים הסובייטיים להם הוצמדו מילים עבריות, לא תמיד הגיוניות, והשירים העבריים – שנעימתם הייתה במקרים רבים רוסית. וגם לאחר שחלפו כבר 35 שנים, ואפילו שלמדנו לאהוב את שיריהם של אריק איינשטיין ויהודית רביץ ושלמה בר – עדיין נצבט הלב למשמע "אוי ואניה, אחי ואניה", או – "דוגית שטה, מפרשיה שניים".

ואין זו סתם נוסטלגיה, סתם התפרקות על "הימים הטובים". החיים אז לא היו קלים: היה מחסור, והיה צימצום והיו תורים לשמן, לאורז, לבשר ואפילו לקרח.

אבל אלה הם בהחלט געגועים לימים, בהם העבר והעתיד נראו כה ברורים. אולי משום שהיינו ילדים, ואולי משום שכזאת הייתה האווירה, נדמה היה, שאחרי אימת מלחמת-העולם השנייה, שאחרי הבסתה הגמורה של גרמניה הנאצית – תתחיל תקופה חדשה שכולה חופש ועצמאות וצדק חברתי.

ועל רקע זה נראתה הקמתה של מדינת ישראל צעד הגיוני באותו מצעד של עצמאות לאומית, שיצא לדרכו בעקבות מיגור הפאשיזם.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

20 באפריל 2010 at 23:25

הצבעה נדירה (קטע)

leave a comment »

אוסקר בֵּטלֵן (1909-1969) הצטרף מנעוריו אל שורות הקומוניסטים ההונגריים. הוא נרדף ע"י המשטרה והוגלה לצ'כוסלובקיה. עם פרוץ המלחמה ב-1939 נפל בידי הגסטאפו ועבר את מחנות דכאו, בוכנוולד ולבסוף את אושוויץ. בכל המחנות נמנה עם הנהגת הארגון הקומוניסטי הבלתי-לגלי. כאשר נשאל עם שחרורו, כיצד נשאר בחיים אחרי שש שנים במחנות-המוות, השיב: "העובדה שנשארתי בחיים היא ב-5% הודות לכוח פיזי, ב-5% הודות למזל, וב-90% הודות לסולידריות החברית". עם שחרורו עבד כעיתונאי, מילא תפקידים חשובים במפלגה, ובשנותיו האחרונות עסק בהיסטוריה של תנועת הפועלים ההונגרית.

בספרו "חיים על אדמת המוות", שקטע ממנו מובא כאן, תיעד בטלן את התארגנותם ופעילותם של הקומוניסטים, בני לאומים שונים, באושוויץ. רק את שמותיהם של אנשים שנשארו בחיים הוא שינה.

נוסח עברי: אלה א. פורסם לראשונה ב-"זו הדרך", 13.4.1988.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

12 באפריל 2010 at 01:10

כשהבחירות מאחורינו ושיתוף הפעולה לפנינו

leave a comment »

(פורסם במקור ב-"זו הדרך", 3.1.1988)

באחד מתשדירי ההפחדה של הליכוד טרם בחירות הציגו את תמונותיהם של הח"כים של חד"ש כמי שיעמדו מאחורי ממשלה צרה בראשות המערך. המסר שכוון לקהל המתלבטים היה, שהמערך, כדי להישאר בשלטון, יהיה מוכן להישען אפילו על תמיכתה של חד"ש, ללכת לוועידת שלום בינלאומית, ושלא נדע, לדבר עם אש"ף.

כאן, איני רוצה לעסוק בהשפעה שהייתה להפחדות אלו על מנהיגות המערך; יש משהו המדאיג אותי הרבה יותר מתגובת המערך – תגובתן של מפלגות השמאל הציוניות, מפ"ם ור"צ, כאשר מישהו מזכיר להן את קירבתן לחד"ש.
לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

8 בפברואר 2010 at 00:26

נפילת חומת ברלין ומעמד הנשים בגרמניה המזרחית

leave a comment »

בשבוע שעבר, ב-9 לנובמבר ציינו בגרמניה, ובעולם, את יום השנה ה-20 לנפילת חומת ברלין. נפילת החומה הייתה המאורע שסימל יותר מכל את התהליך שהוביל בסופו של דבר לסיפוחה של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (גרמניה המזרחית) לרפובליקה הפדרלית הגרמנית (גרמניה המערבית), ולפירוק המשטר הסוציאליסטי בה.

ההשלכות החברתיות של הסיפוח היו הרסניות: הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (רד"ג), שבתקופת המשטר הסוציאליסטי לא ידעה אבטלה, נאלצה להתמודד עם גל של פיטורים ועם שיעורי אבטלה כפולים מאשר בגרמניה המערבית; שירותים חברתיים, שבעבר ניתנו בחינם או סובסדו, כגון חינוך, מעונות יום לילדים, דיור, הפכו לסחורה בשוק החופשי; תנועות ימין ניאו-נאציות, שהיו בלתי-חוקיות ברד"ג, שהוקמה על בסיס אתוס אנטי-פאשיסטי מובהק, הפכו לתופעה בנוף הפוליטי של הארץ.

מי שמחפש את הברומטר הטוב ביותר למדידת תהליכים חברתיים-פוליטיים, צריך לראות כיצד אלה משפיעים על מצבן של נשים. סעיף 7 בחוקת רד"ג מ-1949 קבע כי "לנשים ולגברים זכויות שוות. כל החוקים והתקנות הפוגעים במעמדן השווה של נשים – בטלים". סעיף 18 בחוקה קבע כי נשים וגברים יזכו לשכר שווה (אותו סעיף בחוקה הסדיר גם, אגב, שכר שווה לנוער!).

אורסולה סיבר, כתבת "פרנקפורטור רונדשאו" המערב-גרמני, פירסמה ב-13.6.1990, פחות משנה אחרי נפילת חומת ברלין, ולפני "איחוד" שתי הגרמניות, כתבה על מעמד האישה העובדת בגרמניה המזרחית. התרגום לעברית פורסם ב"זו הדרך" ב-11.7.1990.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

17 בנובמבר 2009 at 22:56

חלופה המציבה את האדם במרכז

with one comment

מאמר שפרסמתי ב-"זו הדרך" (2.11.2005), במלאות 88 שנים למהפכת אוקטובר הסוציאליסטית ברוסיה. אני מקדיש אותו ליום השנה ה-92 למהפכה שחל מחר, בתיאום (מקרי? נההה…) עם האירוע לציון 90 שנים להקמת המפלגה הקומוניסטית בארץ.

לפני שאתם ממשיכים לקרוא, קצת כדי להיכנס לאווירה, הנה קטע מהסרט (המצוין! לכו לראות!) "אדומים" (1981) של וורן בייטי, המספר את סיפורו של העיתונאי הקומוניסט האמריקאי, ג'ון ריד, שהיה ברוסיה בעת המהפכה, ושפירסם בעקבות זאת את ספרו "עשרת הימים שזעזעו את העולם".


לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

7 בנובמבר 2009 at 00:29

הפרטה ולאומנות במערכת החינוך

with one comment

"תשכחו מכל מה שידעתם וחשבתם עד היום על החינוך. בואו ללמוד משהו חדש, דרך זווית הראייה של בכירי המשק, הכלכלה והטכנולוגיה" – במילים אלה נפתחה ההזמנה לכנס העיר חולון לחינוך 2009, שהתקיים ב-26.8. משתתפי הכנס 'זכו' לשמוע דברים מפי מצעד של מנכ"לים ואנשי עסקים, העומדים בראש חברות מרכזיות בכלכלה הישראלית.
לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

31 באוגוסט 2009 at 19:17

פורסם בכללי, מאמרים, שלי

Tagged with ,