מבט משמאל

כשעוצמים את עין ימין, אז הצד השמאלי של המוח מתאמץ יותר. עובדה.

Posts Tagged ‘מק"י

מלחמת סיני וטבח כפר קאסם

leave a comment »

מחר חל יום השנה ה-55 לטבח בכפר קאסם, שבוצע ביום בו פתחה ישראל במלחמה בסיני.

להלן מאמרו של מאיר וילנר, לשעבר מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), שנכתב באוקטובר 1996, ופורסם בגיליון 4/96 של "ערכים" (כתב העת התיאורטי של מק"י), על אודות מלחמת סיני ועל אוודות הטבח בכפר קאסם.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

28 באוקטובר 2011 at 16:21

מי יעשה את המהפכה בהודו? (מאיר וילנר)

leave a comment »

ב-1946, כשנתיים לפני הקמתה של מדינת ישראל, באה לארץ משלחת של החזית העממית הרומנית. בראשה עמד ואסילי לוקה, חבר הלשכה הפוליטית ושר האוצר דאז. אנחנו נפגשנו עם החברים הרומניים והסברנו להם את עמדתנו.

הם נפגשו גם עם משלחת השומר-הצעיר, שבראשה עמד אהרון כהן, שמוצאו מרומניה. א' כהן הסביר להם ברומנית כך: השומר-הצעיר היא המפלגה המארקסיסטית-לנינית בארץ-ישראל. אנחנו, היהודים, מכניסים כאן אינדוסטריאליזציה, מביאים את התהוותו של מעמד פועלים, וזה יקרב את המהפכה הסוציאליסטית בארץ ומכאן גם באזור. וכל זמן שלא יהיה כאן רוב יהודי, לא תהיה כאן אף פעם מהפכה, כי אין כמעט תעשייה ערבית, אין פרולטריון ערבי, וכו' וכו'.

אני מוכרח להגיד, שבהתחלה היה קשה להסביר ללוקה מה הולך כאן. אנשי השומר-הצעיר הביאו למשלחת הרומנית מזוודה עם ספרים של מארקס, אנגלס, לנין וסטאלין ולנו כמעט שלא היה מה להביא. אחרי ויכוחים משותפים של יותר משעתיים תפס לוקה את העניין ואמר לאהרון כהן: אם ככה, מי יעשה את המהפכה בהודו? מאיפה תקחו כל כך הרבה יהודים, כדי ליצור רוב יהודי בהודו ואינדוסטריאליזציה בהודו? – הקשה ו' לוקה, ובזה נגמר כל הויכוח.

(קטע מדבריו של מאיר וילנר, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית דאז, בהרצאה מטעם המחלקה לחינוך פוליטי-רעיוני של מק"י בכנס הארצי ב-2.3.1978. פורסם ב-"ערכים", גיליון מס' 2 (46), אפריל 1978)

Written by theleftisright

19 במאי 2010 at 15:27

יום האדמה הראשון – 30.3.1976

with one comment

חג הפסח שחל היום יגרום לי לפספס את הפגנת יום האדמה המרכזית, המתקיימת ביוזמת וועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל, שתתקיים מחר בסכנין. הפגנה נוספת תתקיים מחר באדמות השבט אל עראקיב שבנגב. שתיהן מאורגנות לציון יום השנה ה-34 להפגנת יום האדמה הראשונה, שהתקיימה ב-30.3.1976.

אתנחם בכך שבמוצאי שבת הייתי באירוע לציון יום האדמה בסניף מק"י בחיפה, במסגרתו יצא לי לשמוע את האמן גרשון קניספל, מספר כיצד יזם, יחד עם הצייר עבד עאבדי, את הקמת האנדרטה לציון יום האדמה בסכנין.

לדבריו, לאחר אירועי יום האדמה הראשון, נסעו שניהם לירושלים, יחד עם קבוצת אמנים, כדי לפגוש את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. הם דרשו ממנו שיקים וועדת חקירה לבדיקת התנהגות המשטרה, והוא סירב. קניספל השיב לו: "זה יעלה לך באנדרטה". ורבין השיב לו: "אתם תבנו, ואנחנו נהרוס". האנדרטה עדיין עומדת, בתוך בית הקברות המוסלמי של סכנין.

במלאות 20 שנה ליום האדמה הראשון כתב המנהיג הקומוניסט המנוח מאיר וילנר מאמר המספר על האירועים שהוליכו להכרזה על יום האדמה ב- 30.3.1976, ועל חשיבותו של יום זה כנקודת מפנה בתולדות מאבקיה של האוכלוסיה הערבית בישראל. המאמר פורסם במקור ב-"ערכים" (2/96), והוא מובא כאן.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

29 במרץ 2010 at 20:05

כך נפרץ קשר השתיקה – התזכיר של ח"כ תופיק טובי

with one comment

השבוע ציינו את ה-29 באוקטובר, יום השנה לטבח בכפר קאסם. הקטע שלהלן פורסם בחוברת "כפר קאסם 1956-2006" שיצאה בהוצאת המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), לציון יום השנה ה-50 לטבח.

ב-20 בנובמבר 1956, שלושה שבועות לאחר שבוצע הטבח, הגיעו לראשונה לכפר קאסם, שהיה נתון בסגר מלא, מבקרים מבחוץ. חברי הכנסת מאיר וילנר ותופיק טובי מסיעת מק"י עקפו את מחסומי המשטרה, שהוצבו בכל הכניסות לישוב, ובדרך-לא-דרך נכנסו לכפר קאסם. במהלך סיורם, שהיה הביקור הראשון בכפר מוכה האבל, האימה והחרדה, הם גבו עדויות מהתושבים.

חברי הכנסת תופיק טובי ומאיר וילנר ניסו לפרסם את הממצאים בתקשורת, אך הצנזורה הצבאית מנעה זאת. לכן פירסם ח"כ תופיק טובי תזכיר, אותו שיגר למאות אישים בישראל.

להלן מובאים קטעים נרחבים מהתזכיר.
לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

31 באוקטובר 2009 at 01:31

זמן גירוש

with one comment

בימים אלה החלה משטרת ההגירה לעצור פליטים ומהגרי עבודה בתל-אביב, במטרה לגרשם מהארץ. בין הצפויים להיות מגורשים יש משפחות שלמות, ובכללם ילדים החיים מזה מספר שנים בישראל, דוברי עברית, הלומדים בבתי-ספר כאן.

על המאבק נגד הגירוש כתב אלעד שאול-זמיר בבלוג שלו.

גם בעבר היה נהוג לגרש תושבים שאין להם אזרחות או נתינות. בזמן המנדט הבריטי, המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית (פ.ק.פ) הייתה בלתי חוקית. קומוניסטים שנעצרו ושלא הייתה להם נתינות פלשתינאית לעיתים קרובות נשפטו וגורשו מן הארץ (אומרים שגם כמה קומוניסטים ערבים וארמנים שכן הייתה להם נתינות היו בין המגורשים).

גם פנינה פיינהויז וגם רות לוביץ' כותבות על הגירושים בזכרונותיהן.

הרשימה הבאה פורסמה תחת הכותרת "לענייני השעה" בשבועון "קונטרס", שיצא בהוצאת התאחדות ציונית-סוציאלית של פועלי א"י "אחדות העבודה", כרך ט', חוברת כ"ח, ט"ו כסלו תרפ"ה (12.12.1924):

השבוע שוב פעם נדונו עוד שבעה חברים של הפ.ק.פ להגרש מן הארץ. נגד משפט הגרושים של השבוע שעבר מחינו והננו חוזרים על מחאתנו עוד פעם אחרי שמשפטי הגרושים הולכים כנראה ונעשים לשיטה.

אנחנו יודעים ומכירים בהכרח הגמור להלחם ביסודות המהרסים ומשחיתים אולם אנו חושבים כי המלחמה הזאת צריכה להתנהל באמצעים אחרים. הפועלים בארץ ענו כבר על מעשיהם האחרונים של חברי הפ.ק.פ ואנו בטוחים, כי יש ברצונם של הפועלים וגם בכוחם לעשות את היסודות האלה, הנמצאים בקרבם, לבלתי מזיקים. הגרושים הללו עלולים רק להכביד על המלחמה שצריכה להתנהל כנגדם. לצבור הפועלים יקשה להלחם באנשים הלו אחרי שצפויים להם משפטים וגזרות כאלה.

אולם אנחנו מוחים נגד הגרושים מפאת חריפותם ולא רק מתוך פרינציפים דמוקרטיים, האוסרים "יד חופשית" כלפי הקומוניסטים, אלא בעיקר מפני שאמצעים כאלה עלולים לעשות את היהודים לאזרחים ממדרגה שנייה בארץ. ולא רק בעיני אחרים נעשים היהודים על ידי כך לתושבים זמניים של הארץ, אשר אפשר להגלותם, בלי כל מעצור, כי זה חותר גם מתחת הכרתם של היהודים עצמם את ארץ-ישראל בתור מולדתם. יש לראות בזה אי הבנה בחינוכו של הישוב, כשהיסודות הבורגניים מקבלים משפטים כאלה בשתיקה – אך בכדי להרחיק את הסכנה הרגעית המופרזת. ואופייני הדבר ויש להצטער על זה, כי המשפטים הללו נחרצים דווקא על ידי יהודי וציוני.

כיום המשפטים נחרצים כלפי הקומוניסטים. הנימוק – שייכות למפלגה שיש לה מטרות מהפכניות – הוא כל כך גמיש, שמסוכן מאוד לצעוד בדרך זו. מחר, יתכן שהנימוק הזה יחול על יסודות אחרים מקרב הפועלים – ואולי לא רק מקרב הפועלים ומכיוון שנוצר פריצידנט אין לדעת יותר איפה תיפסק שיטת הגירושים, אם זה יהיה רצוי לממשלה מתוך מצבים איזה שהם. ולפיכך דורשים הננו: יהודי ויהא מי שיהיה אסור לו להיגלות מן הארץ.

מ.ב.

טיעונים משכנעים, עמוקים, והחשוב מכל – הומאניסטיים ודמוקרטיים…

Written by theleftisright

10 ביולי 2009 at 11:54

פרשת עפולה ומאבק הקומוניסטים נגד נישול הפלחים

with one comment

מאת פנינה פיינהויז

(התפרסם במקור ב-"ערכים", כתב העת התיאורטי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), גיליון מס' 3 (25), דצמבר 1973)

בפלשתינה של תקופת השלטון הקולוניאלי הבריטי, השאלה האגררית תפסה מקום חשוב במכלול המאבק האנטי-אימפריאליסטי והמעמדי.

בהרצאתו לרגל מלאות 50 שנה לכינון המפלגה הקומוניסטית בארץ, אמר מזכ"ל המפלגה, הח' מאיר וילנר:

"התנועה הציונית, בעזרת השלטון הבריטי – ששמר על החוקה האגררית העותומנית הישנה – ביצעה קניות גדולות של קרקעות מידי בעלי-אחוזות ערביים ונישלה את הפלחים-האריסים מאדמותיהם, אותן עיבדו במשך מאות בשנים. נישול הפלחים הערביים מהקרקע כונה בפי האידיאולוגים הציוניים 'כיבוש הקרקע'.

בעלי ההכרה המעמדית בקרב העמלים היהודים התנגדו לנישול עובדי האדמה הערבים מאדמתם, בהבינם כי אין לבנות עתידו של עם אחד על-ידי נישולו של עם שני".

ברשימה שלהלן נספר על "פרשת עפולה" – אחת הדוגמאות לנישול פלחים ערבים מאדמתם – ועל מאבק הקומוניסטים נגד פרקטיקה זו.

לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

29 ביוני 2009 at 23:25

"כדאי לחלק עיתון בתחנה המרכזית"

leave a comment »

היום התקיים פסטיבל בבוסתן כיאט (ואדי שיח) בחיפה, שאורגן על-ידי קואליציה של ארגונים במטרה להעלות מודעות למקום ולפעול לשמרו. עוד פרטים על ההיסטוריה של המקום אפשר לקרוא כאן.

באירוע הפצנו עותקים של העתון "זו הדרך", בטאון הוועד המרכזי של מק"י בשפה העברית, והיה נחמד בהחלט. לחלק את עתון המפלגה תמיד מזמין תגובות מעניינות ומפגשים עם טיפוסים שונים.

הקטע הבא, שנכתב על-ידי שולה חנין ז"ל, פורסם ב-4.5.1983 ב-"זו הדרך". נראה לי שהוא לוכד בצורה מוצלחת את תחושת השליחות שחשים כשמחלקים עתונות קומוניסטית…
לקרוא את המשך הרשומה «

Written by theleftisright

24 במאי 2009 at 00:05